בעקבות חאנים (במונגולית מנהיגים) וחאנים (בתורכית תחנות דרכים).
הסיור מתחיל מחאן עקבה הנמצא בדרום רמת הגולן וצופה אל נופי שיירות קדומות, הירמוך, בקעת הירדן, בקעת כנרות, גליל תחתון. התצפית מאפשרת להתבונן אל דרכים עתיקות עליהן נעו אורחות גמלים, פרדות סוסים ועגלות להובלת בני אדם וסחורות יקרות ערך. הטופוגרפיה של הגולן אפשרה בעבר מעבר נוח אל הבשן, אגן דמשק , מסופוטמיה, האמפריה הפרסית והחיתים. דרכי השיירות כללו רשת דרכים (נקבים) המתאימות למעבר של אדם אך מעל לכל לבהמות משא כמו הגמל המסוגל לשאת 300 ק"ג וללכת של 30 ק"מ ביום, דמיינו לעצמכם שיירה של 200 גמלים וחשבו את כמות הסחורות ומשקלן. שרידי החאנים הנראים בגולן מהתקופה הממלוכית והתורכית העוברות על או בסמוך לדרכים עתיקות יותר כמו התקופה הרומית בה הושקע מאמץ רב בתשתית של הדרכים.
ציר השיירות בגולן (ציר הסיור)
חאן עקבה
חאן גוחדר, חנות אורחה
חאן פאר'ג
חאן עקבה מאה 13
חאן עקבה (המעבר) התחנה הראשונה לעולים מיחידות הנוף שציינתי אל עבר הגולן הדרומי . לאחרונה הצבא פינה את המוקשים בחאן והדבר מאפשר הצצה נדירה אל חאן ממלוכי טיפוסי אשר שימש עד 1967 את הצבא התורכי ונפגע בכמה מקומות מהפצצות של צה"ל . מהחאן נשקפים נופי עמק הירמוך , הגלעד , בקעת הירדן , גליל תחתון מזרחי . חשיבותו בעצם מיקומו , מפגש יחידות נוף אל עבר הגולן גשר לבשן וחבלי ארץ נוספים . עקבה בתרגום לעברית המעבר . בסמוך לחאן מקורות מים קטנים כמו עין תאופיק .
חאן פארג' מאה 14
חאן כולל שירידים עתיקים החל מהתקופה הרומית וכפר בו התיישבו במאה 19 צרקסים אשר נטשו את כפרי הגולן לאחר מלחמת ששת הימים . בחצר החאן אבן הכוללת עיטורים המעידים על התיישבות יהודית במקום . לתופעה של שימוש משני באבנים מתקופות שונות קראו הרומאים ספולייה . הבניה מבזלת ופנים המבנה מכזי משמר קורות אבן בזלת . בסמוך לחאן נביעה . התר שוכן על ציר השיירות המרכזי מדרום הגולן למרכזו ומשם לצפונו ולעבר החורן הסורי בואכה דמשק . הדרך עובר לאורך קו התילים בגולן הישראלי ולאורכו נביעות רבות אשר הקלו על אנשי השיירות והבהמות .
חאן גוחדר מאה 15
על פי ניתוח השטח ומקורות עברו במקום דרכים קדומות הרבה לפני התקופה הממלוכית.
ב 2006 נערכה חפירת בתל ג'וחדר וחאן ג'וחדר לקראת הרחבת כביש 98.
בסקר ערכו ק' אפשטיין וש' גוטמן, נחשף יישוב מהתקופה הברונזה, רומית, וביזנטית.
מבנה החאן מהתקופה הממלוכית.
גילגולו של השם ג'וחדר.
למעשה ג'וחדר הוא שיבוש של המילה 'ג'וחנדר שם תואר בחצר הסולטן הממלוכי שפרושו נושא מחבט הפולו. הממלוכים נהגו על סוסים לשחק פולו. השחקנים מתחלקים לשתי קבוצות ומנסות להכניס כדור עץ לשער. המחבט ישר ובקצה כפוף כמו מקל גולף. תפקיד הג'וכאנדר לתת לשליט את מקל העץ, בחאן נמצא חותם ועליו ציור של מחבטי פולו.
את הסיור ניתן לערוך באוטובוס עם הליכות או ברכבי שטח
לאורך המסלול מעיינות, תצפיות מרהיבות ונקודות למנוחה ואכילה.