אגדה של אנשי ערב אל ערמשה מספרת שלשייח' של ערב אל ערמשה היתה בת יפהפייה ובן נאה. הבן היה פרחח רציני, וכאשר היה חשש שהוא יכפיש את שם המשפחה, אביו גירש אותו מן הבית והוא התחבר לכל מיני פורעי חוק, שוטט איתם בהרים והתפרנס משוד וגזל. יום אחד הגיע תורה של הבת היפה להינשא, והוחלט להשיא אותה לבן של שייח' לבנוני, מעבר לגבול. נקבע תאריך לחתונה, ההכנות נעשו והשיירה יצאה לטפס על סולמה של צור לרדת בצד השני ולקיים את החתונה בלבנון. בעודם עוברים את שפת המצוק ושומעים את רחש הגלים בנקרות, לפתע נשמעה ירייה באוויר ושיירת שודדים תקפה את שיירת החתונה. הגמל שעליו רכבה הכלה נבהל והתחיל להשתולל עד שהשליך את הכלה מעל גבו, וזו נפלה ישר לתוך גלי הים השוצפים, נבלעה בתוכם, ועד היום אפשר לשמוע את אנחותיה מבין הגלים. חבורת השודדים לקחה את השלל, ברחה אל המערה שלה ושם, בחסות החשכה, חילקה את השלל. הופיע בחור צעיר, מנספחי הכנופיה, ולחש משהו על אוזנו של מפקד השודדים והלה פרץ בצעקה אדירה שבקעה את תקרת המערה, שהתמוטטה וקברה תחתיה את מפקד הכנופיה ואת שאר השודדים. כמובן שמפקד הכנופיה היה בנו של השייח', וכשנגלה לו שהכלה שנפלה לים בגלל ההתקפה של הכנופיה שלו, ליבו הכואב הוא שהוציא את הצעקה האדירה שמוטטה את תקרת המערה. האגדה מופיעה בקובץ אגדות של שבט אל ערמשה שנקרא "מפר הבטחתו לא יינקה".