ברמת הגולן תופעוות גיאולוגיות מרתקות כמו הרי געש שפעלו בעבר הרחוק ופלטו ענני טוף וסוקריה
, גלישה של קילוחי לבה, פליאומגנטיזים, היפוך קדום של המגנט הצפוני, גובות שהן תלולים של בזלת וכל זה תוך התבוננות על הבקע הסורי-אפריקאי שגרם לכל התופעות.
מוזמנים לסיור מרתק ברמת הגולן בעקבות התופעות הגיאולוגיות.
התופעות השונות ברמת הגולן:
רמת-הגולן נבדלת מסביבתה במספר מאפיינים: סלעי בזלת לעומת סלעי גיר. רמה מישורית בין רכסי הרים (החרמון הוא קמר). אם נבחן ע"פ המסלע הרי שבמקורה רמה"ג היתה קער בין החרמון ל-הרי הגלעד. שמתחתיו נוצר תא מגמתי שקלח בפעם הראשונה לפני כ-ארבעה מליון שנה, פעם נוספת לפני כ- שני מיליון שנה, ובפעם השלישית לפני כמיליון שנה. שלושה קילוחים אלה מילאו את הקער כולו בבזלת. לאחר מכן לפני כמאה אלף שנה, התפרצות נוספת ( הפעם התפרצות) בצפון רמה"ג יצרה סדרה של "תילים געשיים" עשויים טוף וסקוריה… (בין הטוף סקוריה שלצד "ברכת-רם" נתגלו כלים בני כ-מאה אלף שנה – ב- לז'ה שבסוריה נמצאו בטוף כלים מלפני 4,000 שנה – מה שמלמד כי איננו יכולים לדעת אם הר-געש הוא פעיל או שאיננו פעיל. המקומות הרגישים ביותר לתהליכי בליה ב- רמה"ג הם אזורי המפגש בין הבזלת לגיר – היינו בנחל סער בצפון (המפגש עם החרמון) וב- ירמוק
(המפגש עם הגלעד) בדרום, לאלו הם כמובן הגבולות הצפוני והדרומי של רמה"ג. הגבול המערבי הוא בקעת הירדן, ולמעשה לרמה"ג אין גבול מזרחי…
"ברכת רם" : ברכת רם הממוקמת למרגלות "כתף החרמון" – דרומית ליישוב הדרוזי "מג'דל שמס" ומזרחית ליישוב הדרוזי "מסעדה" נזכרת עוד בכתובים קדומים… כך למשל המיתולוגיה היוונית מספרת על האל פאן (פי
רוט לגבי דמותו – בהתייחסות לשרידים הארכיאולוגיים ב-בניאס) שאיבד את חלילו בבריכה ומצאו מאוחר יותר כשהוא צף במימיו של הבניאס… אזכור מאוחר יותר החוזר גם הוא על אותה האגדה ומנסה אף ל"אשר" אותה הוא אזכורו של
יוספוס פלביוס : …" ואישד לא ידע לפנים, כי מן הבריכה הזאת יוצא הירדן, עד אשר בא פיליפוס, הוא זרה מוץ על פני בריכת הפיילה (הקערה), ואחר-כך מצא כי נסחף המוץ אל פמיאס"… (מלחמות היהודים ג' 10).
ברכת רם הינה בעצם לוע של הר געש אשר במרכזו בריכה… אולם למעשה איננו צריכים לטפס כדי להגיע אל לוע ההר. משך שנים נמשכו הויכוחים הרבים באשר למהותה של ברכת-רם (תופעה קארסטית – "בולען" שנסתם בסלע הגיר ? או תופעה וולקנית שמקורה בפעילות הגעשית שהיתה באזור לפני 4 מליון ל- 100,000 שנים, ויצרה את צורתה הנוכחית של רמה"ג ???). מי שכנראה סגר את הויכוח היה הגיאולוג ד"ר דורון מור מ-מרחביה. לטענת הד"ר מור – התפרצויות העבר יצרו באמת הר של טוף וסקוריה, אך בשלב מסוים (עוד בתקופת ההיתפרצויות), כשלא נותרו גזים לדחוף את החומרים הפירוקלסטיים החוצה – פשוט קרס ההר אל תוך החלל שנוצר ב- "תא-המגמתי" והתקבל לוע בראש הר-נמוך (כמעט חסר כתפיים). הבריכה שהתקבלה לאחר הקריסה (התמוטטות) קרויה בשם " קלדרה ". ההבדל בין "קלדרה" ללוע הינו שלוע הינו ע"פ רוב ברוחב מאות מטרים, ו"קלדרה" הינה ברוחב של קילומטרים… (כאשר טענו בפני ד"ר מור כי בריכת –רם זה לא בדיוק קילומטרים – אז הוא אמר: "אז תקראו לה קלדרון")… קלדרה יכולה להיווצר גם עקב "התפוצצות הר-געש" דוגמת הר "סינט הלן" בארה"ב… מבדילים כמובן בין "קלדרה של התמוטטות", ו- "קלדרה של התפוצצות"…
יער אודם ו"הג'ובה הגדולה" "יער אודם" הוא שריד ליער אלונים טבעי שכיסה בעבר את רוב שטח צפון הגולן. היער המקיף את צידו המערבי של הר-אודם משולי הכפר מסעדה לכיוון "צומת ווסט", בגובה שבין 800 ל- 1,200 מ' מעל לפני הים. העצים הבולטים ביער זה הם האלון-המצוי, אלון תולע ו-הלבנה הרפואי. השביל המסומן (סימון שחור) המתחיל בכביש 978 (כ- 3 ק"מ מתחילת הכביש ליד מסעדה, וכ- 250 מ' לפני הפניה ליישוב אודם) מוביל (מהלך כ- 500 מטר בלבד) אל ה"ג'ובה הגדולה" (ג'ובה אל-כבירה) – מכתש וולקני המהווה את האטרקציה של היער (חוץ מפריחת הסחלבים המתרחשת ביער באביב – ולכן האביב הוא התקופה המומלצת לטייל במקום)… גם לגבי דרך היווצרותו של "מכתש וולקני" זה (הג'ובה הגדולה) רווחו כמה וכמה דעות : הדעה הרווחת גם כאן (כמו גם בעניין ברכת-רם) הינה דעתו של הגיאולוג ד"ר דורון מור, כי הג'ובות, הן תוצאה של פליטת גז וולקני מעומק כדור הארץ, אך ללא פליטת לבה או חמרים פירוקלסטיים אחרים… וכך, כאשר נגמר הגז, ומתחת לקרום העליון נותר חלל, חלה ההתמוטטות פנימה… על-פי מבניה של הג'ובה יש משערים כי היא בעצם מלכדת שלושה "מכתשים וולקניים" צמודים שכל אחד מהם קטן ממשנהו…
נקודת ה"פליאומגנטיזם" (על כביש למרום-גולן – 959 – בין "צומת ווסט" ל"צומת פורן") בכמה מקומות ברמה"ג קיימת תופעה של "היפוך מגנטיזם" (או "מגנטיזם הפוך"). במקומות אלה לסלעי-הבזלת יש "שדה מגנטי" משלהם, שהוא היפוכו של השדה המגנטי הרגיל של כדור-הארץ… כך, שאם מניחים מצפן ליד/על סלע שכזה – אפשר לראות כי מחט-המצפן פונה לכיוון אחר (לא לצפון) לעיתים ממש לכיוון דרום. תכונה זו של הבזלת המצויה במקום זה, מקורה בכך שהבזלת מכילה כמה מינרלים הניתנים למיגנוט (דוגמת מגנטיט, אילמניט ועוד). כאשר הלבה הנוזלית-צמיגה מתקררת לאט, נטייתם של מינרלים אלה להסתדר בתוך הבזלת בכיוון ה"שדה המגנטי" השולט באותה העת בכדור-הארץ. בתולדות כדור הארץ היו תקופות בהן היה הצפון המגנטי בכיוון ובמקום שבו הוא נמצא היום (סמוך לציר הצפוני הגיאוגרפי) תקופות אלו נקראות "תקופות של מגנטיזם נורמלי"… והיו תקופות של "מגנטיזם-הפוך" שבהן היה הצפון המגנטי מצוי באנטרטיקה… – זהו ה"פליאומגנטיזם" (מגנטיזם קדום). אם הבזלת התמצקה בתקופה של "שדה מגנטי הפוך" (כפי שזה כנראה קרה במקום זה, כמו גם בעוד כמה מקומות ברמה"ג), הסתדרו המינרלים הניתנים למיגנוט בהתאם לשדה זה (שהיה בתקופת התמצקות הבזלת) – וכשזז הצפון-המגנטי – נותרו מינרלים אלו "תקועים" בסלע בלי יכולת לזוז ו/או לשנות את מיקומם – והם שומרים על ה"שדה המגנטי" שלהם עד היום…
הר בנטל הר בנטל שגובהו מתנשא ל- 1,171 מ' מעל-לפני הים, הינו אחד מהלועות-הגעשיים הכבויים בקו-התילים הגעשיים בצידה הישראלי של רמה"ג. כנראה שהר זה יחד עם ההר הצמוד לו מדרום (הר אביטל) הינם שריד להר געש אחד שהתפרץ בשני לועות. בעלייה אל ההר ניתן לראות בצורה ברורה את ה"לועות" הפעורים בהרים אלו. על פסגת ההר נקוד
ת-תצפית
פנורמית הצופה לעבר כל הכיוונים, מוצב צה"לי (שנבנה על שרידי מוצב-סורי) אליו ואל תעלותיו ניתן להיכנס, בית-קפה ושירותים. מהמקום ניתן לצפות היטב הן על הסביבה הקרובה והן על היותר רחוקה… מה שמספק מיקום אידיאלי לספר את סיפורי מורשת-הקרב של רמת הגולן – ביניהם סיפור כיבוש הרמה במלחמת ששת-הימים (כולל כיבוש העיירה קוניטרה – הפרושה למרגלות ההר ממזרח), וסיפור קרב "עז 77" במלחמת יום-הכיפורים (הקרב ב"עמק הבכה") אשר מתצפית זו ניתן להבין את חשיבותו הרבה בבלימת הסורים בדרכם אל רמה"ג…
סקרנים לשמוע עוד על הגולן המרתק? צרו קשר וקבעו סיור עם מדריך טיולים מנוסה בגולן שינעים את זמנכם ויאיר לכם את הגולן באור שונה.
