סיפורו של גרגר חול או "אבנר הגרגר"

סיפורו של גרגר חול או "אבנר הגרגר"(על פי החברה להגנת הטבע):

גרגר חול לא נולד סתם כך
בשביל זה קיים תהליך מסובך
לא ביום אחד ולא באלף שנים
הסתדרו הגרגרים והפכו מגובשים.
אז נתחיל כאן עם היווצרות הגרגר
ובעצם למה לא נקרא לו אבנר.

ביום בהיר אחד שבו השמש אפילו זרח
נשמע לפתע רעש כמו "בום-טראח"!
ואבנר שלנו, שהיה גביש,
חבטה אדירה פתאום הרגיש.
הוא הבין שגוש גרניט גדול נפל
והוא בתוכו, למרבה המזל.
אבנר שלנו, שהיה בתוך הגוש,
"חם פה וצפוף" אמר ביאוש.
והסלע עם אבנר בתוכו עמד
וחיכה לאיזה עקשן שיזיז אותו מהצד
אחרי כמה חודשים
נשמעו באוויר רעשים,
זרם מים אדיר ששטף הכל
ליטש פינות הסלע והפך אותו לעגול.
וכך, שיטפון אחר שיטפון
ועוד זמן, שהפך להמון,
התגלגל לו אבנר גילגולים אדירים
ובדרך פגש עוד כמה חברים:
את יעקב השמן שהלך וקטן
את תמר, שהיתה כבר חלוק,
ונראתה כמו אבנר בדיוק.
כי מה שקרה לאבנר הענק-
פתאום הוא הרגיש קטן ומצומק
כל אימת שירד בנחל יותר
השתפשף, נשחק, התקטן והתקצר
ובקיצור -הפך לגרגר.

ולידו גרגרים רבים מהסלע הענק
כולם בגדלים שבין חצץ לאבק,
הוא פגש שם את אדי- הביוטיט האדום
ואת מירה קוזילביץ, שכונתה האורטוקלאז האדום
אך השניים , שלא היו עשויים קוורץ כאבנר,
לא יכלו להחזיק מעמד בלחץ הגובר.
ובשיטפון הראשון התפרקה החבורה והחגיגה נגמרה.

לאחר שעזבו כל התלישים
התקבצו להם גרגרי הקוורץ הקשים
מסיבה הם עשו לכבוד הגיבוש
צבעונית מאד – שימו לב ללבוש:
חזי לבש חליפה אדומה
תחמוצת ברזל אותו די הלמה,
אך ראו גם ראו, הזה חיים הלץ,
בולרו לבן להשיג מתאמץ

וגם אביו הגיע – יעקב,
לבש לו סתם כך בולרו צהוב.
וכך התלכדו ויסדו שם שכונה
שהגיאולוגים קוראים לה "מגוונת עליונה".
וכשאנו פוסעים בחול הרך
את הסיפור הזה לעולם לא נשכח.
הי, אתה שם, שתמיד מקטר
אתה לא רואה שאתה יושב על אבנר?!