פרשת הכפרים בירעם ואיקרית

פרשת הכפרים בירעם ואיקרית במבצע חירם.
הברית בין המָרוֹנִים לתנועה הציונית נכרתה עוד בשנות ה-30 וה-40 של המאה ה-20. עזרתם של המָרוֹנִים כללה: המָרוֹנִים סייעו להבריח לארץ, דרך לבנון, מעפילים, ניצולי שואה וניצולים מהפרעות בסוריה. ניצולי השואה הוברחו ע"י ארמים מרונים מבירעם ומלבנון כאשר הבריטים סגרו הגבול בפניהם, והועברו לידי הסוכנות היהודית בחיפה. אנשי בירעם שיחדו את הקצין הבריטי על מנת להקל כניסת אותם יהודים לארץ ישראל.

ב־1939, בזמן המאורעות, העבירו אנשי ברעם המָרוֹנִים ליהודי צפת אספקת מזון על גבי חמורים. ערב קום המדינה (1947) נחתם הסכם בין דוד בן־גוריון לפטריארך הארמי מָרוֹנִי ערידה, והמָרוֹנִים גויסו לצה"ל במסגרת גב"ס (גיוס בלתי סדירים). היחידה המָרוֹנִית קיבלה נשק ונעליים צבאיות, נשלחה למשימות, אך חייליה לא נחשבו רשמית לחיילי צה"ל, אף שצה"ל אימן אותם, הדריך אותם, ופיקד עליהם.

במלחמת העצמאות (1948) הם פעלו בעצמם מעבר לקווי הגבול כדי לסייע לצה"ל. צבא דרום לבנון (צד"ל), שרוב מפקדיו ולוחמיו היו נוצרים מָרוֹנִים, סייע לצה"ל ברצועת הביטחון ממלחמת לבנון הראשונה (1982) ועד לנסיגה מלבנון בשנת 2000. רוב המָרוֹנִים מגוש חלב מתגייסים כיום לצה"ל או לשירות לאומי מרצונם.

בירעם, שעל אדמותיו יושבים היום קיבוץ ברעם ומושב דוב"ב, היה כפר ארמי נוצרי שהתקיים במקום במשך כ־370 שנה, ותושביו הגיעו מהר לבנון לאחר התנכלויות השלטון הממלוכי. שמו של המעיין הסמוך לכפר, "עין צפרא" (עין הבוקר), מרמז על הקשר הארמי למקום.

בסוף אוקטובר 1948, במבצע "חירם", ניתן צה"ל הוראה לפנות יישובים ברצועה של 10 קילומטרים מדרום לגבול עם לבנון. נציגי הממשלה הבטיחו למפונים כי יוכלו לשוב לכפריהם כעבור שבועיים, וכי הוצאתם נובעת מהמצב הביטחוני הרעוע בצפון ומדאגה לשלומם. 700 תושבי כפר בירעם פונו למחנה זמני בגוש חלב. 500 אנשי הכפר הסמוך איקרית (שהם נוצרים יוונים־אורתודוקסים) פונו לכפר ראמה. תשעה חודשים מאוחר יותר, בתגובה לתביעתם למימוש ההבטחה, כתב להם שר המיעוטים בכור־שלום שטרית: "אנא התאזרו בסבלנות". משנת 1948 ועד 1966 היה הגליל תחת משטר צבאי. לאחר 1966 העקורים עתרו לבג"ץ. בשנת 1994 נענו שעוד לא בשלו תנאי הביטחון, אח"כ נענו שעוד לא בשלו התנאים הפוליטיים. החשש של ממשלות ישראל הוא מיצירת תקדים לשיבה של פליטים לבתיהם.

הרצאה או סיור "ישראל בראי גיאופוליטי"

ניתן להזמין ולהרכיב תפריט סיור גיאופוליטי על פי תיאום:
מורכבות הקבוצות האתניות בלבנון וסוריה ומערכת היחסים ביניהן.
עשור למלחמת לבנון השנייה, כיצד השקט נשמר?
השפעת התהליכים בלבנון וסוריה על ישראל ומדינות האזור.
חלון ההזדמנויות בין ישראל למדינות הסוניות.
פרויקטים כלכליים עם ירדן השכנה ממזרח.
מסלולים בשבילי הגולן.
ניתן לשלב את סיפור הכפרים בירעם ואיקרית.
במהלך הסיור נבקר בתצפיות ואתרים לאורך גזרת הסיור חלקן בתיאום עם צה"ל.

אבשלום שחר מרצה ומורה דרך, חוקר היסטוריה של ישראל והמזרח התיכון ומורשת צה"ל, כותב ספרות מקצועית.
אוהבים לדעת? רוצים עוד מידע? מזמין אתכם ליצור קשר ולקבוע סיור או הרצאה שישאירו אתכם פעורי פה.

מקור התמונה
https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=10785370